אסטרוגן הוא המפתח לקשר בין שומן לסרטן שד. שומן מעלה משקל גוף ומעלה את מספר תאי השומן בגוף. תאי שומן מפרישים אסטרוגן. רקמת השד מורכבת ברובה מתאי שומן. אסטרוגן גבוה בגוף הוא גורם סיכון משמעותי לסרטן השד.
עודף שומן גוף מתזונה עשירה בשומן גורמת לקבלת ווסת מוקדמת, עוד גורם סיכון לסרטן השד.כל מחזור ווסתי גורם לחשיפה נוספת לרמות גבוהות של אסטרוגן.
התזונה המומלצת למניעת סרטן שד היא דלה במוצרים מן החי: בשר, עוף,ביצים,מוצרי חלב,חמאה וכו'. המקורות המומלצים לשומן הם דגי ים צפוני ושמן זית מכבישה קרה, קנולה או פשתן.
אכילת סיבים מרובה מעלה את נפח הצואה ותכיפות יציאות. דרך הצואה הגוף מפריש אסטרוגן ובכך שומר על רמות תקינות של אסטרוגן בגוף. כאשר השימוש באסטרוגן בגופנו מסתיים, מופרש האסטרוגן למיצי המרה, אלה מופרשים למעיים ומשם החוצה דרך הצואה. במעיים ישנו אנזים שהופך את האסטרוגן לאקטיבי וגורם לו להיספג שוב לזרם הדם. סיבים תזונתיים מפריעים לאנזים זה ומונעים ספיגה חוזרת של אסטרוגן.

פעילות גופנית
• יש להקדיש 30 דקות ביום לפעילות גופנית אירובית שנהנים ממנה. (לעיתים לוקח זמן להפיק הנאה אך עם הזמן זה הופך לשגרה שקשה בלעדיה)
• הליכה בקצב רגיל במשך שלוש עד חמש שעות לשבוע היא הפעילות האופטימלית.
• על פי מחקרים נראה כי פעילות גופנית מגינה על נשים מפני סרטן השד. החוקרים מאמינים שהקשר בין חוסר פעילות גופנית וסיכון מוגבר לסרטן שד הוא אסטרוגן. למרות שאסטרוגן מופרש מהשחלות, תאי שומן מפרישים גם אסטרוגן. לנשים עם אחוז שומן נמוך יש רמות אסטרוגן נמוכות יותר.

תשומת לב ריגשית
• תרגול שיטות הרפיה והתמקדות עצמית, כמו יוגה, מדיטציה, צ'י-קונג, טאי-צ'י, וכדומה.
• שחרור ממצבי עקה, דחק וחוסר ישע ע"י הסדרת טראומות מהעבר, למידת קבלת הרגשות של הפחד, עצבות, ייאוש וכעס, למידה של נתינת פורקן לרגשות השליליים על מנת שיחדלו לשלוט בכם ושיתוף אדם אחר ברגשותיכם.
• מעורבות / פעילות חברתית והפקת הנאה מחברה.
• מציאת עיסוק ו/או תחביב שמפיקים ממנו הנאה והנותן תכלית לחיים.